כשחזרנו מוואשינגטון לירושלים בשנת 1981 וכמה חודשים לפני שמרטי התחילה לעבוד באוניברסיטה העברית, היא הועסקה בפרוות שרף.
זאת גם התקופה ששתי משפחותינו התידדו, ואף כי נדדנו לאחר מכן הרבה שנים בשירות הדיפלומטי
ברחבי העולם, ידידותינו נשארה איתנה.
לכן היה זהעבורנו שוק גדול לשמוע לפני כמה ימים שתמי הלכה מאיתנו בפתאומיות כזאת.
תמיד ידענו להעריך את תכונותיה הטרומיות, להתרשם מהאינטליגנציה שלה ולאהוב את אישיותה המיוחדת.
ליבנו עם אורי והמשפחה שכן קשה ומרה הפרידה, מה עוד שהיא היתה כל כך בלתי צפויה.
אנחנו מקוים שזכר מעשיה הטובים של תמי ואישיותה הקורנת יחזקו אתכם בימים קשים אלו.
יהי זיכרה ברוך.
מרטי ואבי פזנר
אבי ומרטי. תודה.