משתטף בצערכם מאוד, ומצר על כך שאני לא הייתי אתכם היום ובלוויה. שולח לכם את מה שכתבתי לירון לאחר סיום שיחתימו הטלפונית:
לא יצא לי לומר בשיחה שלנו, אבל חשוב לי להוסיף שאמא שלך מאוד תחסר לי. תמיד שמחתי לפגוש אותה, השיחות איתה היו מעניינות וישירות ולחוש ההומור הציני שלה הכי התחברתי. השילוב הזה יצר לי תחושת נינוחות בחברתה. בימים האחרונים ניסיתי להזכר בכל הפעמים ששהיתי אצלכם כילד. נזכרתי בדי הרבה פעמים בירושלים ובקיסריה. זה היה לפני מאה שנה. לפעמים זה מרגיש לפני מאה שנה ולפעמים ממש לא מזמן. נשיקות וחיבוקים. גיא.