חיפוש
  • Tami Dubi

השבעה ומנהגי אבלות

עודכן ב: אפר 27


בימים אלה כאשר אנו מצווים על בידוד עלינו לשנות גם את דיני ומנהגי האבל שלנו ובעיקר את המנהג לבקר ביקורי ניחומים את המתאבל בזמן השבעה שלא לדבר על עריכת טקס קבורה בנוכחות מספר מצומצם של נוכחים.

המטרה של תקופת האבלות היא לתת כלים לאדם להתגבר על הטראומה הקשה שבמפגש האישי עם המוות ובאיבוד אדם קרוב, ולא לגרור אותה עמו כל חייו כתחושת שכול תמידית שתקשה על תפקודו התקין. בדרך כלל, כאשר פוגשים בסיטואציות קשות נוצרות תגובות של הכחשה והדחקה, ואילו האבלות מטבעה לא מאפשרת הדחקה וחזרה לשגרה, אלא מחצינה את הכאב שבלב. היא דוחפת את האדם לעבד את האבל במשותף עם אחרים ולהיעזר בתמיכת בני הקהילה והמשפחה שמגיעים לניחום אבלים. השיחה על המת, על מעלותיו והזיכרונות שהותיר וגם על נושאים אחרים, נותנת הקלת מה. כמו כן, הוצאת הכאב מהלב היא תענוג למתאבל כלשון הרמב"ם.

כאמור, לבד מהמצוה הדתית המתאבל מפיק נחמה רבה במפגש החברתי בזמן השבעה. הקהילה הסובבת את המתאבל מזכירה את המת בשיחות עליו ובזכרונות ממנו אשר מצד אחד מזכירים למתאבל את המת ומן הצד האחר מונעים ממנו בדידות.

בגלל המצב אין לוותר על העזרה אשר המתאבל יכול להפיק מתמיכת הקהילה וזאת תוך העזרות בכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו כדוגמת מרחבי השבעה באתר זה.

*נכתב ע"י עודד ונגלניק*

16 צפיות